צלמת, יוצרת סרטים ומייצגים.

נולדה בלינץ שבאוסטריה בשנת 1940

שם גדלה בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אזור שמרני וקתולי שנשלט בידי גברים.

אפשר לפרש רבות את עניין הנשיות , הכוח הנשי והעצמאות הנשית על פי העבודות.

כמו אומנים רבים בני דורה, שפעלו באוסטריה בשנות ה 60 גם היא השתמשה באומנות ככלי לביטוי השקפותיה החברתיות , התרבותיות והפוליטיות.

 

היא רשמה, ערכה מיצגים, צילמה , יצרה סרטים, פיסלה לעיתים שילבה כמה טכניקות יחד כדי להציג את הדרך שבה החברה האוסטרית תופסת את האישה ואת גופה.

גישתה נועזת וחלוצית לעניין הפמיניסטי והשימוש במגוון רחב של טכניקות הפכו את ואלי אקספורט לאמנית משפיעה ויחידה במינה.

שנות ה70 היו שנים חשובות באמנות הפמיניסטית.

אמניות ביטאו מחאה נגד חוסר השיוויון בין המינים ועסקו בחפצון גוף האישה בתרבות המערב.

לאומנות המיצג של אקספורט ולסרטיה היה תפקיד מרכזי ביצירת אמנות פמיניסטית מהפכנית בעלת שפה וצורה משלה, שבו גוף האישה אינו עוד מושא למבט הגברי אלא כלי מחאה.

"נא להכיר: ואלי אקספורט "

היא התערוכה הראשונה של אקספורט בארץ.

בתערוכה עבודות מוקדמות מסוף שנות ה60 ועד אמצע שנות ה 70 שבהן התגבשו מגוון צורות האומנות שלה ושפתה האומנותית.

ב1972 החלה אקספורט לעבוד על סדרה גדולה של תצלומים מבוימים שבהם היא נראית בסביבות אדריכליות אורבאניות בעיר וינה.

בסדרה שנקראת "תצורות הגוף" או "החצנות חזותית של מצבים פנימיים על ידי עיצוב הגוף בסביבתו האדריכלית והטבעית", הי מציבה את עצמה ביחס לפריטים אדריכליים : קירות, כרכובים, אבני שפה , מדרגות , סולמות , חלונות וכו'.

גם כאן היא בוחנת את גוף האישה בהקשר החברתי האוסטרי. אך הפעם היא עושה זאת כנגד הארכיטקטורה הקלאסית. באמצעות עיוות גופה הרך , הנשי, והמתעגל והתאמתו לפינות החדות של ההיסטוריה הגברית של האימפריאליזם האוסטרי.

  אוצרת התערוכה: תמנע זליגמן.